שנות ה-1960. כמות עצומה של תקני מוצר ספציפיים. קשה לנהל אותם וליישם את כולם בהצלחה.
קביעת דרישות לניהול מערכות איכות, במקום לאיכות מוצרים בודדים.
ביפאן: מקבלים ביטחון ביכולת ייצור איכותי. מוצרים ראשונים מתחילים לשבור שווקים.
קביעת מערכת הדרישותMIL-Q-9858. אכיפתה על ספקי מנהל הרכש בארה"ב.
ביפאן: מפתחים שיטות של TQC לתעשייה המקומית, מיישמים תכן ניסויים.
11
ממחצית המאה ה-20.
ייצור תהליכי משולב ספקים (מיקור חוץ), מיכון, אוטומציה, תכן לעלות ייצור נמוכה.
ביפאן: בקרת איכות כוללת - תכן מערכתי, תכן לאיכות, בקרת התהליך, צוותי שיפור תהליכים וחוגי איכות.
דרישות תקניות לבחינה מדגמית. התקן MIL-STD-105 הופך למסמך הסטטיסטי הכי נפוץ בהיסטוריה
ביפאן: מבצע לאומי לעידוד השימוש בשיטות דמינג ופייגנבאום. פרס דמינג. חוגי איכות
התקופה והתנאים
שיטות העבודה
הכלים לאבטחת איכות
12
שנות ה-1970 במערב. בהלה מההצלחה היפאנית, ניסיון להבין מה קרה ואיך זה קרה.
אין שינוי בשיטות. סדרת גילויים של סוד ההצלחה היפאנית: קודם חוגי איכות, אחר כך סטטיסטיקה תעשייתית.
מוקמים מרכזי איכות בכמה אוניברסיטאות ובבתי ספר להנדסה.
חוגי איכות (להיט אופנתי), אחר כך רדיפה אחרי סטטיסטיקאים בכירים עם מחשבים גדולים.
מחקר בסטטיסטיקה תעשייתית בכלים לניהול איכות, באבטחת איכות ובאמינות.
13
שנות ה-1980 בארה"ב: התפכחות מחוגי האיכות ומפתרונות פלא פשוטים, גילוי דמינג וטגוצ'י (פתרונות פלא מורכבים).
התעשייה במבוכה כללית. אקדמאים ויועצים מציעים שיטות חדישות לניהול ולאיכות לעתים קרובות, מבטיחים נסים ונפלאות למי שיקנה. סדנאות באיכות כוללת, SPC, ניהול לאיכות ותכן לאיכות. התחלת ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים.
ביפאן: דוהרים קדימה בשיטות מתקדמות לשיווק, תכן, ייצור ותמיכה במוצר. שימוש בשיטות סטטיסטיות לאיכות משולבות בשיטות התנהגותיות.
לימוד אבל יישום חלקי מאד של שיטות דמינג, פייגנבאום וטגוצ'י. דרישה גדלה ל-SPC מצד ארגונים גדולים. מינהל הרכש הממשלתי דורש עמידה בכלים מתקדמים לאיכות אבל לא מקיים בפועל בוועדות הרכש. במקביל התפתחו עקרונות פרס דמינג ופרס בולדריג' ומשמשים אמות מידה לתפקוד איכותי. האקדמיזציה של האיכות לא תפסה תאוצה.
ביפאן: תכן לאיכות, בקרה סטטיסטית של תהליכים ושיפור תהליכים בעבודת צוות.
14
סוף שנות ה-1980 ושנות ה-1990: בלבול ומבוכה מרוב שיטות איכות.
משרד ההגנה בוחן את כל השיטות המוצעות לו כדי לברור ולאמץ את המוכחות כנכונות ולסלק את הגרועות, לקבוע שיטה נכונה וליישם אותה. במקביל, ארגונים אזרחיים מאמצים את עקרונות MIL Q גם למוצרים אזרחיים וכך נולד המסמך הבינלאומי 9000 ISO.
TQM – ניהול לאיכות כוללת, הוא התוצר של משרד ההגנה של ארה"ב. ניסה לעשות סדר ולתת כיוון לא קל ליישום, אבל הפך בעצמו לקורבן אופנתי. מעט ארגונים יישמו נכון בקרת תהליך ותכן לאיכות. כמעט במקביל יצא לאור 9000 ISO.
15
סוף המאה ה-20: מערכת הניהול של ISO פושטת בכל העולם, כולל ביפאן.
ניהול תקני לאיכות ובצדו ניהול לאיכות כוללת במעט ארגונים.
מעטים מיישמים TQM, רבים יותר מיישמים 9000 ISO ושני הכלים חיים זה בצד זה.
התקופה והתנאים
שיטות העבודה
הכלים לאבטחת איכות
16
תחילת המאה ה-21: מערכת 9000 ISO הרחיבה את תחולתה.
ניהול תקני לאיכות, כולל יותר התמקדות בצרכן וקבלת החלטות לשיפור על פי נתונים.
9001:2000 ISO הוא סטנדרד בינלאומי לאיכות. TQM לא נפוץ. מתפתחות שיטות ניהול איכות המבוססות על עקרונות פרס בולדריג' (כגון EFQM).
17
תחילת המאה ה-21.
הסטנדרד דומיננטי בעולם. ברוב הארגונים בעולם יש נטייה לקבע את הפעילות לעמידה פורמלית בדרישות הסטנדרד הבינלאומי לניהול איכות. קשה למסד תרבות של שיפור מהותי מתמיד ונועז.
ניהול איכות לפי כללי הפרסים (בולדריג', EFQM) צובר מאסה ופופולריות במגזר הציבורי.
לא רואים קפיצת דרך באקדמיזציה של מדעי האיכות, אם כי יש עשרות מחלקות לאיכות באוניברסיטאות שונות בעולם, לרבות מהן יש נטייה לחבר את הטיפול האקדמי עם מכוני ייעוץ. למדעי האיכות עדיין אין ניחוח אקדמי "מכובד".
התקנים לניהול איכות קבעו שיטות וכללים והמבוכה במגזר התעשייתי הפשוט פגה.
מערכות ניהול סקטוריאליות וולונטריות. נעשים מחקרים כמעט בכל הענפים של מדעי האיכות.
ממשיכים לפתח שיטות ניהול המבטיחות נסים ונפלאות, שמות קליטים כמו "ייצור רזה" וכוכב חדש בתחילת המאה - CMMI
עשרות עובדים מקבלים כל שנה הכשרה "בניהול רזה" וקייזן. ההכשרה מתקיימת במרכז להכשרה בניהול רזה של חברת דיאלוג. גם אתם יכולים ללמוד כלים ושיטות בניהול רזה. במרכז מלמדים מגוון קורסים ישומיים לעובדים ולמנהלים.
הינה מה שאומרים עלינו משתתפים בקורסים:
