בחברות בהן פעלתי ואשר בוצע בהן הרכבה של מוצרים, הועברו לרצפת הייצור קיטים (זוודים) אשר הכילו את הפריטים, המסמכים, השרטוטים והמפרטים הנדרשים לתהליך ההרכבה.
בכל חברה תמיד הגענו לאותה המסקנה "אין להוריד זווד אשר חסר בו פריטים לייצור!" ובכל חברה התקשו לעמוד בדרישה זו. באחת החברות הגדולות היה נדרש אישור של מנהל החברה להורדת זוודים חסרים. זאת כדי ליצור מעורבות הנהלה והבהרה לעובדים והמנהלים עד כמה אנו רואים זאת בחומרה. אך זה עזר רק במעט, זוודים חסרים המשיכו לרדת לייצור והסיבה.... מנהל החברה אישר.
במאמר זה ובמאמר ההמשך לו אציג למה בכלל חשוב לעבוד עם זווד מלא, למי יש עניין לעבוד עם זווד שאינו מושלם ואיך ליישם את ההחלטה לעבוד בזווד מלא בלבד .
מדוע חשוב לנפק זווד מלא
ניפוק מתמיד של זוודים מלאים יוביל לתוצאות הבאות: קיצור משך הייצור, ירידה במלאי בתהליך, שיפור באיכות, הפחתת עלויות וגידול בשבעות רצון עובדים:
· קיצור משך תהליך הייצור- משך תהליך הייצור נמדד מתחילת עבודה על פקודת העבודה (פק"ע) לייצור קיט מסוים ועד סגירתה. ככל שהקיט פתוח יותר זמן הרי שמבחינת מערכות המידע (ERP) משך הייצור ארוך יותר ממשכו אם היה מבוצע מהתחלה עד הסוף, ללא הפסקות הנובעות מחוסרים בקיט. מצאתי שנקודה זו היא קשה להבנה למנהלים ועובדים כאחד. משפטים כגון "מה זה משנה כמה זמן רשום במחשב. כל פעם שמגיע חלק מהחומר של הקיט אני מכניס אותו לעבודה ואם חסר חומר בקיט אני עובד בינתיים על משהו אחר. כשמגיע הפריט החסר האחרון אני מייד משלים סופית את הפק"ע ומעביר לתחנה הבאה. כך, אפילו, נחסך זמן." אם נתקלתם בתשובות כאלה, הינה החשיבות האמיתית של רישום נכון של משך זמן הייצור במערכות המידע במפעל:
-
מאחר ומשך הזמן הישום במערכות המידע שגוי הרי שתיאורטית לוקח יותר זמן לייצר את הקיט ולכן יש להוריד אותו מוקדם יותר. התוצאה יש לרכוש מספקים מוקדם יותר. הנזק: מקדימים את הוצאות המזומנים במפעל.
-
רישום לקוי של משך הייצור גורם לכך שעובדי הייצור והמנהלים חשים שמערכת המידע לא משקפת את המציאות לכן אין להסתמך עליה וגם לא על עובדי התפ"י ש"בכלל לא מבינים את הייצור ורק יושבים להם מול המחשב כל היום"
-
שונות (VARIANCE) במשך ייצור של קיטים. שונות גדולה יוצרת אי וודאות בנוגע למשך האספקה, לעלויות ועוד. כאשר לעיתים הזווד מלא, לעיתים חסר מעט פריטים ולעיתים חסר יותר, נוצר מצב שמשך הייצור משתנה ואף אחד לא ממש יודע להגיד כמה זמן ייקח לייצר את המכלול או המוצר.
· הפחתת המלאי בתהליך – כאשר חסרים רכיבים בקיט, ההרכבה לא יכולה להמשך. הזוודים נערמים בייצור וכל החומר/המלאי בתהליך ממתין עד להשלמת החסר בקיט. לא אכנס כאן לחשיבות הברורה של הורדת המלאי בתהליך.
· הגדלת איכות התוצרת - קיט לא מלא שהועבר לייצור מביא לכך שיתחילו לעבוד עליו, לאחר שיבצעו מה שניתן יפסיקו לעבוד עליו וכשיגיעו פריטים החסרים בקיט שוב תמשך העבודה וכך הלאה עד שיושלמו כל הפריטים בקיט. כידוע ככל שיש יותר "נגיעות" בפריט יש ירידה באיכות המוצר, הרי שקיט לא מושלם מוביל למצב שכזה.
· הגדלת התפוקה – לצורך מדידת התפוקה אתם מודדים את משך הזמן המושקע בעבודה ישירה (כלומר הפק"ע פתוחה) וככל שתקטינו את משך העבודה על הפק"ע התפוקה תעלה. בנוסף אם הזווד לא מלא מבוצעת השלמת תהליכים כשמגיעים הפריטים החסרים. שוב עושים SET UP, שוב עוזבים את הפריט הקודם ועובדים על הזווד שהמתין ("כי עכשיו זה נהיה דחוף") וכו' .כך מכונות ועובדים מועמסים בפעילות מיותרת לעומת מצב בו היו מבצעים זאת פעם אחת.
· הפחתת הוצאות תפעוליות – כתוצאה מהפחתת השקעת משאבים לטבת עבודה חוזרת / משלימה ו SET UP. ירידה בהוצאות על מלאי חו"ג במיוחד חו"ג בעל "פג תוקף".
· הפחתת הוצאות תקורה –עובדי בקרה הם עובדי תקורה (גם במפעלים שהם לא מגדרים כך זו המציאות) וכל עבודה שמטרתה לעקוב אחר זוודים עם חוסרים ולהשלים את החסר היא עבודת תקורה. עבודת בקרי הייצור הופכת מורכבת יותר (המשמעות – עוד בקרים, יותר טעויות ויותר ניהול). הורידו זוודים מלאים ותקטינו את הוצאות התקורה.
· הגדלת המוטיבציה של העובדים – זווד חסר מייצר יותר עבודה, גורם לעבוד בשיטת "כיבוי שרפות". מבחינת העובדים זה אומר עבודה בלחץ, בשעות נוספות ואחרי כל זה הם רואים שהמדדים לא השתפרו. עובדי הייצור כועסים על עובדי התפ"י וכולם ביחד מתנפלים על הרכש שלא מביא בזמן. ולכן עבודה בזווד מלא יכולה לתרום לעלית המוטיבציה בקרב העובדים.
במאמר הבא יוסבר מדוע, למרות כל האמור לעיל מתקשים ליישם זאת ברצפת הייצור.
מוטי קומפורטי
