שיפור מדד OEE

כתבתי בעבר על מדד OEE = Overall Equipment Effectiveness. מדד זה נותן מידע לגבי ניצולת המכונות. כלומר כמה זמן מתוך זמן המכונה האפשרי לעבודה, המכונה מייצרת בקצב המקסימאלי פריטים תקינים. כדי להביא זמן זה למקסימום מקובל להפעיל במפעל תוכנית שמטפלת ומפחיתה את כל הזמנים והמצבים שבהם המכונות לא עובדות. כלומר תוכנית המטפלת בנושאים הבאים:

• קיצור משך כיוונונים
• קיצור משך אתחול מכונה
• קיצור משך Set Up
• הפחתת כמות התקלות
• קיצור משך טיפול בתקלות
• קיצור משך תחזוקה מתוכננת
• שיפור ביצועי המכונה

כדי לשפר מדד זה יש קודם כל למדוד בצורה נכונה כל אחד מהיבטי מדד זה. מדוע חשוב למדוד? כי אם לא נמדוד לא נדע עד כמה שיפרנו או עוד כמה יש לנו לשפר. מחסור בנתונים תמיד מוריד את המוטיבציה לביצוע חלק מהשיפורים שיעלו בתהליך השיפור כי תמיד תצוץ השאלה מה התועלת מהשקעת עלות מסוימת – בלי מדידה אין תשובה לשאלה זו. בנוסף מדד OEE מורכב מהרבה פרטים שכדי לטפל בכל אחד מהם ו/או כדי להחליט על פי פרטו במה לטפל קודם אנו זקוקים לנתונים. לבסוף כדי להחליט שפעולה מסוימת שבצענו אכן הביאה לשיפור עלינו לדעת את המצב לפני ואחרי, כך שאם לא השגנו את השיפור הנדרש נמשיך לפעול עד להשגתו.

הרכב מדד OEE

מדד OEE מתייחס לשלושה משכי זמן עקרים:

1. אובדן הזמינות - זמן שהולך לאיבוד באופן מתוכנן.
2. אובדן יעילות – זמן שהולך לאיבוד באופן לא מתוכנן.
3. אובדן איכות – זמן שהמכונה מייצרת מוצר לא איכותי.

נחבר את הנושאים, הרשומים מעלה, שבהם התוכנית לשיפור משך הזמן בו המכונה עובדת עם אבדני הזמן הללו ונוכל להבין באיזה אובדן זמן מטפל כל נושא:

1. אובדן הזמינות: משך כיוונונים, משך Set Up, משך תחזוקה מתוכננת.
2. אובדן יעילות: משך אתחול לאחר תקלה, כמות התקלות, משך טיפול בתקלות, קצב עבודת המכונה, עצירות קטנות.
3. אובדן איכות: משך ייצור מוצר לא תקין, משך ביצוע עבודה חוזרת.

 

למעשה OEE מסתכל על הזמן מהצד החיובי ולא מצד האובדן כלומר, מדד OEE מודד כמה המכונה עובדת ולא כמה היא לא עובדת. דרך אחרת להסביר זאת היא ש OEE הוא מדד באחוזים שמודד את: אחוז הזמן בו המכונה מייצרת בקצב המקסימאלי פריטים תקינים מתוך כלל הזמן האפשרי לעבודה.

המשפט לעיל " מתוך כלל הזמן האפשרי לעבודה" הוא חשוב ויש להסבירו:

אם המכונה שלנו היא צוואר בקבוק או אמורה לעבוד בכל דקה אפשרית כדי לייצר את דרישות הלקוח הרי שקל להגדיר מהו "הזמן האפשרי לעבודה" – במקרה זה הזמן הוא כל זמן העבודה.

אולם במכונות שאינן אמורות לעבוד בכל רגע נתון, אם נתייחס לכל שעות העבודה כזמן "האפשרי" של המכונה כלומר הזמן בו יש להפעיל את המכונה– זו תהיה טעות כי אז ניצור מוטיבציה למנהל הייצור לייצר בכל השעות הללו גם אם אין הזמנות. המשמעות הינה ייצור למלאי וזהו בזבוז אדיר ומיותר לחלוטין. לכן הזמן האפשרי לעבודה מתייחס לזמן האפשרי הנדרש כדי לייצר את הכמות שהלקוחות מזמינים. במכונות שהן לא צוואר בקבוק ובמכונות שלא צריכים להפעיל אותן בכל רגע אפשרי כדי לספק את צורכי הלקוח, הזמן האפשרי הנ"ל = סה"כ הזמן שבפועל רוצים להפעיל את המכונה + הזמן המיועד לעצירות מתוכננות.

דוגמא:

במפעל מפעילים מכונה 5 שעות כי יודעים שבתוך 5 השעות הללו המכונה מייצרת את הכמות המוזמנת. ההחלטה על 5 שעות לוקחת בחשבון פסילות, עצירות (מתוכננות ולא מתוכננות), תקלות וכדומה. ולאחר שכל הללו נלקחו בחשבון החליטו להפעיל את המכונה ל 5 שעות. מכאן שמקס' הזמן האפשרי שאותו יש להכניס לנוסחת OEE הוא אותן 5 שעות + משך ה Set Up למכונה. אין להכניס לנוסחא 8 שעות עבודה גם אם באותו מפעל עובדים 8 שעות.

לדוגמא זו יש גם אפשרות אחרת והיא כן לחשב לפי 8 שעות אך חלק הזמן שהמכונה לא עובדת כי אין צורך שתעבוד נקרא "אובדן מכירות" כלומר משך הזמן בו המכונה לא עובדת כי אין הזמנות נוספות.