מאת ג'יסון רוזן, PLMplus, 2009©

 במאמר הקודם הוסברה החשיבות של ניהול מחזור חיי מוצר תוך שימוש במערכות PLM. אך מסתבר שכאשר זה נוגע לחברות Startup ,השימוש ב- PLM הרבה פחות מפותח, וכאן הפרדוקס: דווקא חברות Startup, בהן הצורך ב- PLM גדול במיוחד ומורכבות היישום קטנה יחסית, אינן מיישמות מערכות  PLM ואינן ממנפות את יתרונות מערכות PLM לקיצור זמנים וחיסכון בעלויות – גורמים אשר יכולים להיות קריטיים להצלחהואף להשרדות המיזם שלהן.

 מדוע הצורך גדול במיוחד?

חברות Startup נמצאות באופן טבעי בשלבים הראשונים של מחזור החיים של המוצר. בשלבים אלו מתקבלות החלטות הרות-גורל לגבי כיוון המוצר, נוצרות הגדרות ומתחיל תהליך הפיתוח ויצירת המידע ההנדסי. ניהול אפקטיבי של המידע בשלב זה יביא לתועלת רבה לכל אורך התהליך.

החברה בשלב זה נמצאת בלחץ זמן אדיר להגיע לשוק עם המוצר ואינה יכולה להרשות לעצמה עיכובים מיותרים אשר עלולים להיות קריטיים להמשך קיומה, יותר מאשר לחברה מבוססת. באמצעות PLM איכותי אפשר למנוע עיכובים, כן בתהליך הפיתוח (ע"י שימוש במידע מדויק וזמין) וכן בתהליך ההעברה מפיתוח לייצור (ע"י תקשורת מדויקת עם היצרנים/ספקים). עיכובים נוספים יכולים להיגרם מתהליכי תקינה מסורבלים אם הם לא נתמכים ע"י מידע הנדסי מסודר.

בנוסף, מידע מסודר יכול לסייע בדיווחים למשקיעים וכן למגעים עם לקוחות ראשונים אשר מצפים לראות ניהול מקצועי של תיק המוצר. בחברות מבוססות, תהליכי שחרור של מוצרים יכולים להתנהל באופן די שגרתי כאשר כל המשתתפים יודעים מה תפקידם ולמה לצפות. ב- Startup המצב שונה ומערכת PLM יכולה לשמש כלי חיוני להכוונה וסנכרון בין הגורמים השונים בתהליך.

יישום מערכות Enterprise בכלל ו- PLM בפרט בארגונים, אינם פרויקטים פשוטים והם מחייבים השקעה של משאבים ותשומת לב מתאימים כדי להצליח. יחד עם זאת, דווקא בחברות Startup מתקיימים כמה תנאים שיכולים להקל משמעותית על יישום מערכת PLM.

אחת הפעולות הקשות ביישום PLM בחברות מבוססות היא פעולת הסבת הנתונים. לפעמים נדרש לאסוף כמויות גדולות של נתונים ממקורות שונים, לעבד אותם ורק אז לטעון אותם למערכת החדשה בתהליך שיכול לעבור כמה וכמה שלבים עד לסיום מוצלח. בחברות צעירות כמות הנתונים יחסית קטנה - מה שהופך את שלב ההקמה לפשוט יותר. לעיתים אפשר להקליד את הנתונים לתוך המערכת החדשה במאמץ חד פעמי וללא צורך בהסבה כלל.

מורכבות נוספת שיכולה להיחסך מחברות Startup זו מורכבות הממשקים למערכות אחרות בארגון. ב- Startup יש מעט מערכות ארגוניות (לפעמים אין בכלל) ולכן יש פחות ממשקים להקים ולתחזק בשלב היישום.

ישנן נסיבות מקילות גם בהיבט האנושי. בחברה קטנה יש פחות משתמשים שצריך להכשיר בתהליכי העבודה ובהפעלת המערכת ומשתמשים אלו פחות מקובעים בתהליכי עבודה קודמים ופתוחים יותר לשינויים. גורמים אלו יכולים להקשות מאוד על היישום בחברות גדולות וותיקות והם פחות משמעותיים ב- Startup.

 

טבלה 1 - סיכום נתוני הפרדוקס

הסבר

אם זה המצב, מדוע בכל זאת חברות Startup אינן מיישמות PLM? ההסבר לפרדוקס הוא, כפי שאולי צפיתם, בקשיים שעד היום היו קיימים לצד אותם גורמים מקלים: תקציב נמוך, לחצי  זמן, מיומנות ומחסור בתשתיות.

תקציב

במודל הסטנדרטי של מערכות PLM, מדובר במערכת המותקנת על שרתים בכל חברה שרוכשת מערכת. הרכב העלויות של מערכת בנוי מרכיבי תוכנה בשרת/ים, חומרת שרת/ים, תשלום חד פעמי על רשיונות לפי היקף היישום ותשלום שנתי על תחזוקה. מדובר בהשקעה ראשונית גבוהה יחסית אשר אמורה להצדיק את עצמה לאחר כמה שנות שימוש במערכת. חברת Startup מסתכלת בד"כ על אופק תכנון קצר יותר מטווח החזרת ההשקעה מ- PLM ולכן מתקשה להצדיק מחיר כניסה כה גבוה.

זמן

יישום מערכת גוזל זמן ותשומת לב יקרים במצב שבו אין אפשרות לסטות מפרויקט הפיתוח של המוצר ולו בקצת. הבטחה לקיצור תהליכים בעתיד מתקשה לגבור על הלחצים המיידיים.

מיומנות

קיים לחץ גם בתחום המשאב האנושי. עובדי החברה המעטים פרושים על תחומים רבים ועמוסים במשימות. לרוב אין גורם מיומן אשר יכול להקדיש מזמנו לנושא יישום PLM ולהעסיק עובד במיוחד לצורך זה נתפס כבזבוז.

תשתיות

תשתיות המחשוב בחברה קטנה נוטות להיות בסיסיות ביותר כאשר תחזוקה של שרת עבור מערכת PLM וכן פעולות ההתקנה והתחזוקה השוטפות מהוות נטל שאי אפשר לעמוד בו. בחברות אשר כבר מתחזקות תשתיות מחשוב, תוספת המאמץ הכרוך בטיפול במערכת אחת נוספת לא תמיד נמדדת אולם בחברה קטנה אין הדבר כך.

פתרון

כאשר התחלתי בפעילות במסגרת PLMplus (www.plmplus.co.il) עמדו לנגד עיניי אותם קשיים המפריעים לחברות בינוניות וקטנות ליישם PLM. המצב הכלכלי המורכב רק מבליט קשיים אלו אבל גם מחזק את הצורך לנצל את היתרונות הפוטנציאליים שבניהול מידע הנדסי איכותי לקיצור תהליכים וחסכון בעלויות. המציאות אינה מאפשרת יותר לוותר על כלים חיוניים לשיפור בביצועים.

קיימים היום פתרונות לקשיים המפורטים למעלה אשר הופכים יישום PLM לאפשרי וכדאי גם לחברות בינוניות ובמיוחד לחברות Startup:

מערכת    On Demand

מזה תקופה, מגמה הצוברת תאוצה בתחום מערכות ה- Enterprise לארגונים הינה מגמת ה- On Demand (המכונה גם SaaS – Software as a Service), כלומר אירוח מערכות ומכירתם כשירות. מערכות כאלה קיימות בתחומי הכספים, CRM, ERP וגם ה- PLM. שיטה זו הבשילה בשנים האחרונות בזכות תשתית האינטרנט הזמינה והיציבה ושיטות מתקדמות לאבטחת מידע. קיימים מאפיינים שונים למערכות שונות אולם ניתן להגיד, באופן כללי, כי שיטת On Demand נותנת את היתרונות הבאים:

·         אין צורך בתשתית חומרה אצל הלקוח – המערכת מופעלת ע"י הספק ונגישה למשתמשים באמצעות Browser סטנדרטי

·         התשלום עבור התוכנה הינה בד"כ לשנה, לפי מספר המשתמשים בלבד – אין התחייבות לטווח ארוך והסיכון בהשקעה קטן

·         המערכות נגישות באמצעות האינטרנט ולכן זמניות באופן טבעי לשותפים בשרשרת האספקה. ב- PLM נושא זה רלוונטי במיוחד בגלל הצורך לשתף גורמים רבים מחוץ לחברה (יצרנים, ספקים וקבלנים) במידע ובתהליכים ההנדסיים.

·         שדרוגים מתקבלים בקלות יחסית כיוון שהספק מבצע אותם באופן ישיר ואין צורך להפעיל לשם כך משאבים של הלקוח

2.      יישום

        ניתן לחלק מערכות PLM לפי מידת ה"פתיחות" שלהן. מערכת "פתוחה" מאפשרת שליטה רבה בפוקציונליות המתקבלת באמצעות תכנות וקסטומיזציה ומערכת "סגורה" מציעה פונצקיונליות נתונה עם אפשרות לבצע התאמות מסוימות באמצעות קינפוג. מניסיוני עם מערכות PLM אני ממליץ בחום על בחירה מפוקחת באופצית המערכת ה"סגורה". עם מערכת כזו ניתן להבין מראש מהן מגבלותיה ולהכריע האם מגבלות אלו הן קריטיות או לא. שיטה טובה להתרשם ממגבלות אלו היא להתייעץ עם לקוחות אחרים, רצוי כמה שיותר דומים לכם, של המערכת.

       במידה ונבחרה מערכת "סגורה" הרי שניתן להנות מתהליך יישום מהיר, פשוט ולכן גם זול ביחס למערכת פתוחה.

        דרך נוספת לשלוט בפרויקט היישום היא לבחור במיישם מנוסה המציע יישום ב- Fixed Price ובכך לוקח את הסיכון שבגלישה בלוח הזמנים על עצמו. גם בנושא זה רצוי להתייעץ עם לקוחות שכבר עשו את זה.

       לסיכום – מערכת "סגורה" עם יישום ב- Fixed Price מבטיח לכם תהליך יישום קצר ובמחיר ידוע מראש.

3.      ליווי

        כדי להפיק את המקסימום ממערכת PLM לאורך זמן יש צורך להגדיר "מנהל מערכת", אשר אחראי לשינויים בהגדרות, הדרכת משתמשים, פתרון בעיות וכדומה. בחברות גדולות בד"כ ניתן להקצות כוח אדם מתאים לצורך זה אולם בחברה קטנה הדבר אינו אפשרי. מה שמאפיין את התפקיד הוא רמה גבוהה של מיומנות בכל הקשור למערכת אולם השקעה קטנה יחסית של זמן. מסיבה זו זהי משימה מתאימה לביצוע ב- Outsourcing.

        מציאת ספק (רצוי שיהיה גם הגורם המיישם) לליווי מתמשך בניהול המערכת ב- Outsourcing ימנע את הצורך להקצות כ"א למשימה ויבטיח שימוש נכון ועשיר במערכת ה- PLM הרבה אחרי היישום הראשוני.

 

 

אם בחברה שלכם יש צורך ב- PLM ועד היום סבלתם מהפרדוקס, אני מזמין אתכם ליצור קשר ולשמוע על מערכת Arena PLM (www.arenasolutions.com) ועל חבילת השירותים המלאה שמציעה PLMplus.

 על הכותב

ג'יסון רוזן בעל תארים ראשון ושני בהנדסת תעשיה וניהול (אונ' בן גוריון, אונ' תל אביב).במשך למעלה מעשור עוסק בניתוח, יישום וניהול מערכות הנדסיות בתפקידים שונים בחברות היי-טק. בתפקידו האחרון לפני הקמת PLMplus היה מנהל מחלקת ההנדסה ב- Scopus Video Networks. jasonr@plmplus.co.il , www.plmplus.co.il