|
קאנבאן KANBAN
קאנבאן ובעיברית: "כרטיס איתות" זו שיטה המאפשרת להביא את המוצרים הנדרשים לנקודה מסוימת בתהליך, בזמן שהם נדרשים ובכמות הקטנה ביותר הנדרשת. שיטה זו נקראת גם שיטת המשיכה, כלומר הלקוח מושך מהספק את המוצרים שהוא צריך מתי שהוא צריך. זאת בניגוד לשיטות המסורתיות בהן הלקוח מקבל מוצרים ע"פ תחזיות. שיטה זו שהומצאה בטויטה בוצעה בעיקר בעזרת כרטיסים המאותתים לספק מתי ללקוח יש צורך בחומר. לצורך כך לקוח וספק יכולים להיות כמעט כל נקודה בשרשרת האספקה, החל מספק חומרי הגלם למפעל וכלה בלקוח הסופי המשתמש במוצרי המפעל.
תמיד, הזמנות מספקים לפי תחזית לא יהיו מדויקות. המציאות בשטח יוצרת אי התאמות לצרכים המדויקים של הלקוח. תקלות ביצור, הספק מספק לפי מינימום מסוים, זמני האספקה הארוכים, שינויים בצריכה שנצפתה, כל אלה ועוד גורמים לכך שהזמנת מוצרים לפי תחזית לא תתאים בהכרח לצרכים בשטח ומכאן ייווצר הרבה בזבוז (יותר מדי מלאי, שינוע, תקלות, כ"א ועוד).
לעומת זאת בשיטת המשיכה/קאנבאן הלקוח מודיע לספק שהוא צריך חו"ג ומבקש לספק לו את זה עכשיו. כלומר אם יש תקלות ביצור, ירידה בביקוש או כל בעיה אחרת, לא תעבור הודעה לספק על צורך וממילא הספק לא יספק. בכך יחסך זמן רב מאנשי שרשרת האספקה, יחסך מלאי, שינוע ועוד הרבה פעולות המוגדרות ככאלה שאינן מוסיפות ערך ללקוח (NVA) כלומר בזבוז. התהליך כולו הרבה יותר פשוט ואין צורך בגוף ניהול חומר.
איך זה עובד – קאנבאן עם כרטיס אחד
כדי להפעיל את שיטת הקאנבאן יש לתכנן BUFFER (מלאי ביניים) אשר יהיה אצל הספק/המחסן. גודל ה BUFFER יקבע ע"פ משך הזמן הממוצע לאספקת המוצרים ללקוח מרגע ההודעה לספק על הצורך וקצב הצריכה של המוצר ע"י הלקוח (מזכיר את מודל "שן מסור" בניהול מלאי)
בעמדת הייצור יש שתי מגירות/שני קיטים המכילים כמות מוגדרת מראש של פריטים המשמשים לייצור/הכנה של מספר מוגדר של מוצרים. בעמדת הייצור מרכיבים/מכינים את המוצר בעזרת הפריטים שבקיט. לאחר שהקיט מתרוקן מניח אותו אחראי העמדה במקום מוסכם מראש ומתחיל לייצר בעזרת הפריטים אשר בקיט השני. עובד אחר אוסף את הקיט הריק מעביר אותו למחסן/לתחנה הקודמת/"לספק" ולוקח משם קיט מלא שהוכן מראש בתור BUFFER. את הקיט המלא יעביר חזרה לתחנת ההרכבה ואילו במחסן ימלאו שוב את הקיט הריק – ה BUFFER.
הקאנבאן עצמו יכול להיות כרטיס, כלי או הודעה ממוחשבת. זו למעשה בקשה למשיכה של כמות ידוע וקבוע מראש של מוצר/ים מה BUFFER הנמצא אצל "הספק". לכן יש לקבוע מראש מה תהיה הכמות שתמשך בכל הודעת קאנבאן (גודל הקיט). כדי לחשב את גודל הקיט יש לקחת בחשבון את הזמן הנדרש להכין קיט חדש אצל "הספק" ואת קצב הצריכה של הלקוח.
קאנבאן עם שני כרטיסים
שיטה אחרת היא שיטה בה יש כרטיס הנותן הוראה למשיכה וכטיס הנותן הוראה לייצור. שיטה זו טובה יותר למפעלים עם MIX גבוהה של מוצרים ושינויים גבוהים בביקושים.
כללים ביישום קאנבאן
· יש למשוך רק את החלקים הנדרשים בכמות ובזמן הנדרש. כלומר: לא ימשכו חלקים ללא קאנבאן, לא ימשכו חלקים בכמות גדולה מהקאנבאן.
· יש להכין חלקים בכמות הנדרשת ע"י התחנה הבאה-הלקוח. כלומר: אין לייצר כמות הגדולה מהקאנבאן ובמקרה שהקו נעצר יש לייצר רק את הכמות הנדרשת לקאנבאן ולהפסיק לייצר.
· אין לשלוח חלקים ומוצרים פגומים ללקוח/לתחנה הבאה
· יש להשתמש במינימום הודעות קאנבאן (לפי כמות זו נקבע כמות המלאי בתהליך WIP)
· יש להתאים את קצב היצור לשינויים בכמות הקנבאן (שינויים בביקוש)
סופר מרקט של מוצרים
נהוג להשוות את כללי הקאנבאן למתרחש בסופרמרקט
· הלקוח לוקח את מה שהוא צריך
· מתי שהוא צריך ובכמות הנדרשת לו
· אין מי שדוחף לו מוצרים – הוא מושך בעצמו מהמדף
· המדף מלא בסחורה חדשה (BUFFER)
· את המדף ממלאים כל פעם שהוא מתרוקן אך ורק בכמות הקבועה מראש (גודל הBUFFER )
· גובה המלאי בתהליך מוגבל לפי המקום במדף
· היקף הצריכה היומית קובעת את גודל המקום במדף
· הסופר עצמו מושך מהספק לפי המלאי במחסן – לפי צורך
מתי ליישם קאנבאן בייצור
מומלץ ורצוי ליישם קאנבאן כאשר הייצור הוא סידרתי ויציב לאורך זמן וכן
· בקו ללא (או עם מעט מאוד) שינויים הנדסיים
· כאשר המוצר יציב יחסית מבחינת אמינות
· אין הרבה תקלות ובעיות עם כ"א בייצור
· כאשר הספקים אמינים
רצוי ליישום קאנבאן רק לאחר שייושמו שיטות אחרות הקשורות ל LEAN כגון S5, קייזן ועוד.
הערך המוסף הגדול ביותר של קאנבאן יגיע מקווים המייצרים high volume/low value אך ניתן ליישם קאנבאן גם במצבים אחרים, לדוגמא היכן שמייצרים מוצרים לפי דרישות לקוח (יצור פרויקטאלי). אך זה דורש התאמות והתייעלות מצד הארגון (יצירת סטנדרטים, הקטנת כמות המק"טים והספקים ועוד).
רצוי ליישם קאנבאן בכל שלב בשרשרת האספקה. בד"כ מתחילים ביישום השיטה בין ריצפת הייצור למחסן או בתוך ריצפת הייצור בקווי הרכבה במטרה לווסת את תנועת החומר בקווי ההרכבה. מומלץ להרחיב את היישום לעבודה מול ספק חו"ג ובהמשך מול מערכת ההפצה ו/או מול הלקוחות הסופיים.
יישום קאנבאן מול ספק חיצוני למפעל
העקרונות שתוארו לעיל נשמרים אך יש להגיע להסכמות עם הספקים:
· צור הסכמי מסגרת בהם המפעל מתחייב לכמויות שנתיות ע"פ תחזית
· ההזמנות יהיו מתוך הכמות שבהסכם ולפי צורך בלבד
· הסכימו על BUFFER קבוע שיהיה אצל הספק
· רצוי להגיע להסכמה עם הספק על הבאת החומר הישר לקו היצור (דורש הערכות בנושאי איכות)
· לסכם עם הספק על הטריגר למשלוח (דוגמא: 2 שקיות בצבע שונה וכשהן נשארות אחרונות במלאי יש להזמין)
· מומלץ להקטין את מספר הספקים (בטויוטה לכל תחום שני ספקים וכל מק"ט נרכש ממקור יחיד)
· במקרים מסוימים יידרש המפעל לבצע הליכי ניהול ספקים
כשיש בעיות לוגיסטיות או שמועדי האספקה ארוכים מאוד או שלא ניתן להבטיח אספקה במועד יהיה קושי ליישם קאנבאן
למה זה כדאי למפעל
· קיצור זמני אספקה למפעל גם בגלל ה BUFFER וגם בגלל הסכמי המסגרת
· חיבור חזק – שת"פ עם הספק
· הפחתת כמות המלאי במפעל (וכתוצאה מכך נדרש פחות מקום, שינוע וטיפול)
· הספקה ישירות לקו (כשניתן)
· הרבה פחות ניהול חומר – קידומי או ביטולי הזמנות
למה זה כדאי לספק
· הספק "נועל" את הלקוח בעזרת הסכם מסגרת ובזכות שת"פ
· הרבה פחות שינויים בהזמנות מהספק (קידומים/דחיות, הפחתת/הגדלת כמות)
· הספק מקבל תחזית ודרישה לשנה קדימה
מוטי קומפורטי
|
