כפי שהצגתי במאמר קודם: "מהו מיפוי זרימת ערך", זהו אחד הכלים הראשונים איתם מתחילים ביישום LEAN וזהו כלי שבעזרתו מזהים היכן יש בזבוז במפעל והיכן למקד את תהליכי השינוי. במאמר זה אציג שלב אחר שלב את בניית מפת הערך הנוכחית והעתידית.

השלבים בתהליך  Value Stream Mapping :

שלב 1 (יום עבודה) - הגדרת התהליך למיפוי

הגדרת הבעיה והתהליכים הקשורים לה. ראה במאמר קודם הסבר כיצד לבחור על איזה מהמוצרים לבצע את התהליך.

בחירת מוביל לתהליך המיפוי / לקייזן. עליו להכיר את שיטת VSM ולהנחות את הצוות.

הגדרת ראש צוות – אדם ששיפור התהליך חשוב לו וכן יש לו סמכות לקבל החלטות.

הגדרת חברי הצוות – כל מי ששותף לתהליך הממופה ואשר יכול לתרום לשיפורו.

 

שלב 2 (יום או יומיים) - ביצוע מיפוי ערך לתהליך:

ניתן ורצוי לבצע ביחד עם כל הצוות שהוגדר. אך אפשר גם לבצע לבד או לתת לכל אחד בצוות ליצור את החלק שלו במפה ולבסוף לצרף את כולם יחד.

יש להתייחס לזרימת חומר ולזרימת המידע. חשוב להשתמש בציורים/סמלים המקובלים – ראה מאמר בנושא, כדי ליצור שפה משותפת.

במפת הזרימה לציין את המדדים המודדים, כרגע, את התהליך (Key Performance indicators – KPI).

יש להכין תוכנית איזה נתונים לאסוף (כגון: מלאי, זמנים, כמויות, תקלות, משך SET UP ועוד)

את כל המיפוי ניתן לבצע עם טוש מחיק או עפרונות ומחקים (מחיקות ושינויים יהיו הרבה), ניירות POST IT,  אין צורך בתוכנות מיוחדות שיש כיום בשוק, לפחות לא בפעמים הראשונות.

חשוב ללכת ל GEMBA- אזור העבודה - ולראות את התהליך בעיניים ורק אז למפות אותו.

להישמר שלא להתפתות לרשום את המצב הרצוי במקום המצב המצוי.

שלב 3 (עד שבועיים) - איסוף נתונים

יש לאסוף נתונים החשובים לתהליך כולל נתוני המתנות ובזבוזים נוספים. זהו שלב חשוב ועל בסיסו יתקבלו החלטות. רצוי לא להסתפק בממוצעים אלה לחשב גם את השונות או את פיזור הנתונים. חשוב לאסוף את המידע הנכון בצורה הנכונה. לאחר איסוף הנתונים יש להוסיפם למפת זרימת הערך.

לאחר הוספת הנתונים יש לבצע חישובים: משך זמן הייצור מתחילת תהליך היצור עד סופו, משך הזמן בו מתווסף ערך (ללא זמני המתנה), אחוז הזמן בו מתווסף ערך, TAKT TIME וחישובים נוספים לפי הצורך.

יצירת גרף: ציר Y= שניות(או דק') ציר X= שם תחנת עבודה. צייר בגרף TAKT TIME (קו ישר)  וגרף זמן מחזור של כל תחנה. בדוגמא ניתן לראות שזמן המחזור של האריזה גדול מה TT ולכן נוצר צורך במשמרת נוספת שתספיק לבצע את העבודה. (ניתן לביצוע במפעל שיכול לחשב TT)

 

שלב 4 (עד 4 ימים) - יצירת מפת ערך עתידית

יבוצע בעזרת סיעור מוחות – בחינת אזורי הבזבוז בתהליך שמפת זרימת הערך חושפת והעלאת רעיונות לשיפור/לשינוי. יש לדרוש את הרעיונות ולא לפסול אף רעיון. הדביקו מדבקות POST IT על המפה. כל מדבקה היא חלק מרעיון שהוצע.

יש להחליט לגבי שיטת ההפצה (השלב הקרוב ביותר ללקוח). האם מייצרים רק כשיש הזמנת לקוח או מייצרים למלאי סופי? (כאשר גובה מלאי סופי מחושב באופן שיספק דרישות לקוח בזמן ולוקח בחשבון תנודתיות הביקושים) אומנם, ייצור לפי הזמנה הוא הרצוי אך במרבית החברות מייצרים למלאי סופי לפי תחזית. כך או כך יש לדון בנושא ולהוריד את זמן מחזור היצור כך ביצור למלאי סופי הוא ירד למינימום.

בדוגמא לעיל נחשפת בעיה של צורך בעובד נוסף באריזה אך עובדים אחרים פנויים יותר (זמן המחזור בתחנת עיבוד< מה- TT). האם ניתן ליצור תאי יצור  (U-CELL ) ואולי לעבוד בשיטת זרימה של פריט אחד כל פעם? האם ניתן להכשיר עובדים לבצע דברים נוספים? אלה שיטות שיכולות לחסוך משמרת נוספת.

מה/מי קובע את קצב התהליך הנוכחי? האם ואיך ניתן לשפר את הקצב (של כל/חלק מהשלבים) ?

האם ואיך ניתן ליישם KANBAN במערכת?

יש לעבור על כל ההצעות שהוצעו ולהחליט מה לשנות ואיך השינוי ישפיע על התהליך. כדי להוציא לפועל חלק מהשינויים יהיה צורך לבצע KAIZEN-ים או פרויקטים בעלי טווח זמן מסוים. יש לוודא שההחלטות על ביצוע פרויקטים שכאלה הן ריאליות ולקבל גיבוי והסכמה מהנהלה וממי שיובילו  פרויקטים אלה.

במידה ואכן ידרשו קייזנים יש לכתוב את המנדט ל KAIZEN כבר בשלב זה. במידה וידרשו פרוייקטים יש לכתוב את המנדט לפרויקט ותוצאותיו הנדרשות.

יש להחליט אם ואיזה מדדים חדשים להכניס (ואולי לוותר על ישנים)

מפת ערך עתידית – יש ליצור מפה חדשה המראה כיצד יראה התהליך החדש לאחר יישום כל השינויים. יש לעבור על כל ההשלכות האפשריות לשינוי ולוודא שמבינים את ההשלכות הללו. יש לוודא שהמפה החדשה מתייחסת לכל הבעיות ומשפרת את כל הקשיים שהיו בתהליך הקודם (זרימת חומרים, מידע מספקים עד לקוחות). חשוב לוודא שמפת ערך עתידית נותנת מענה לדרישות הלקוח.

סכם את כל הנושאים לביצוע ברשימת TO DO LIST.

 

 

 

שלב 5 (עד חודש) - יישום התהליך

כאן יש להחליט אם ליישם את השינוי בתוך זמן קצר יותר, בבת אחת או על רצף הזמן כאשר כל פעם משנים אלמנט אחר בתהליך – כפי שתוכנן. חלק מהיישום עשוי להיות ביצוע קייזנים שמטרתם יצירת קאנבאן או שינוי בתחנת עבודה וכו'.

לאחר תקופה (חודשיים שלושה) יש לחזור ולבחון את התהליך החדש. לוודא שהוא פועל כפי שתכננו. לבדוק שאין השפעות רעות לשינוי ולהחליט אם יש מקום לחזור שוב על התהליך כדי להמשיך לשפרו או לנקוט בתהליך שיפור אחר.

 

לצורך הכנת Value Stream Map יש להכיר את הסימנים/ציורים בהם נהוג להשתמש כדי לבטא את התהליך באופן ציורי וכן את שיטת ההכנה,  על כך במאמר הבא ולאחריו יובא מאמר המסביר כיצד לצייר מפת זרימת ערך.

---

מוטי קומפורטי