אחד הבזבוזים (MUDA) עליהם מצביעה שיטת הניהול הרזה הוא שינוע/תנועה מיותרת. השיטה הנפוצה לגלות כמה תנועה מבצע העובד או המוצר בתהליך העבודה נקראת תרשים ספגטי. אני בד"כ עושה שימוש בתרשים זה כחלק מאירוע קאיזן אך אין זה חובה. תרשים ספגטי נקרא כך בגלל מראה התרשים לאחר סיומו. בתרשים ספגטי מציירים את תחנות העבודה והאזורים בהם עובר העובד בעת ביצוע התהליך (העובד או המוצר). לאחר מכן מושכים קו בין תחנה לתחנה כאשר כל קו מסמן את המסלול אותו הולך העובד. פעמים רבות נראה מסלולים של הלוך וחזור. אל תתעקשו ליצור קווים ישרים עם סרגל, אין בכך צורך. גם אין חשיבות למדוד עד רמת דיוק הסמ' כשהמדידה היא במטרים.
בתמונה מוצגת דוגמא מהאינטרנט לתרשים ספגטי.
לאחר שמציירים תרשים ספגטי יש לחשב את המרחק שעובר העובד/המוצר בתהליך. מאחר ותנועה היא בזבוז הרי שיש לחפש שיטות ותהליכים שיבוצעו באופן שיקטין את היקף התנועה למינימום. חפשו איך לארגן את איזור העבודה כך שהעובד יצטרך לנוע כמה שפחות.
דוגמא בקייזן שבצעתי הוכן תרשים ספגטי ומצאו שעובדי התחזוקה עוברים כל יום כ 12 ק"מ בין מבנים שונים במפעל כדי לבצע תחזוקה. בקייזן הוחלט שיהיה עובד תחזוקה בכל איזור מרכזי והוא לא יצטרך לחזור כל יום למרכז התחזוקה. כך ירדה כמות התנועה היומית של עובד מ 12 ק"מ בממוצע ל 3 ק"מ בממוצע.
למרות שניתן לתרגם את המרחק לזמן מבוזבז, לא עושים זאת. לכל עובד יש את הקצב שלו ובנוסף ידוע שכשעובדים עוברים במפעל הם מתעכבים מכל מיני סיבות בדרך (לשוחח, לעשן ועוד) כך שהזמן שונה מעובד לעובד.
עשרות עובדים מקבלים כל שנה הכשרה "בניהול רזה" וקייזן. ההכשרה מתקיימת במרכז להכשרה בניהול רזה של חברת דיאלוג. גם אתם יכולים ללמוד כלים ושיטות בניהול רזה. במרכז מלמדים מגוון קורסים ישומיים לעובדים ולמנהלים.
הינה מה שאומרים עלינו משתתפים בקורסים:
