שיטה מאוד פופולארית לאיתור גורמי הייסוד של בעיות. בשיטה זו נעשה שימוש רב בייצור במטרה להגביר את התפוקה ואת קצב העבודה. שיטה זה היא אחת מהשיטות הקיימות לאיתור גורמי ייסוד לתקלות/בעיות (RCA-ROOT CAUSE ANALYSIS). הסיבה ששיטה זו כל כך נפוצה כי היא קלה להסבר וליישום. עקרון השיטה הוא לשאול 5 פעמים למה? כדי לאתר את גורם הייסוד לבעיה שאיתה אנו מתמודדים. חשוב להבהיר 5 זהו אינו מספר קדוש ויש לשאול למה בכל פעם שאנו מגיעים למסקנה עד שנחליט שהגענו לשורש הבעיה. יתכן ונצטרך לשאול יותר או פחות פעמים למה.
דוגמא:
1. למה יש שמן על הרצפה?
תשובה (לאחר בדיקה) כי יש נזילה מצינורית השמן
2. למה יש נזילה מהצינור?
תשובה: כי צינורית השמן התחככה בחגורת המאוורר וגרם לה לזוז מהמקום
בשיטה הרגילה היו מחזירים את חגורת המאוורר למקומה, מתקנים את הצינור וממשיכים לעבוד. אולם בשיטת WHY 5 ממשיכים לחקור הלאה:
3. מדוע צינורית השמן מתחככת בחגורת המאוורר ?
תשובה: כי המארז שמחזיק את החגורה מאוד חופשי.
4. מדוע המארז שמחזיק את החגורה מאוד חופשי?
תשובה: חלק מהברגים שהידקו אותו לא נמצאים.
5 מדוע הברגים לא נמצאים?
תשובה: כי הם השתחררו ממקומם.
6. מדוע הם השתחררו ממקומם.
תשובה כי הם לא היו סגורים עם אומים.
הדוגמא לעיל היא מעט פשטנית אך ניתן ללמוד ממנה מספר דברים: ראשית בשיטות הנהוגות, במקומות שונים, אחרי תשובה 2 היו נגשים לפתור את הבעיה שזוהתה בתשובה 2. וברור שהבעיה הייתה חוזרת על עצמה כי לא זיהו את סיבת הייסוד. שנית ניתן להמשיך מעבר ל 5 "למה" ובדוגמא לעיל אפשר גם לשאול מדוע לא היו אומים ולבסוף היינו מגיעים לבעיית נוהל (כלומר שאין נוהל מדויק) או בעיה של אי יישום הנוהל. שלישית חשוב להבין ששיטת WHY 5 אינה פותרת את הבעיה אלא רק מציפה את גורם הייסוד. לאחר שגורם הייסוד התגלה יש לתקן אותו אך יש גם לפתור את הבעיה שהתגלתה, כלומר, בדוגמא שלנו: להוסיף ברגים עם אומים ולחזק את מארז חגורת המאוורר ולבסוף להחזיר את צינורית השמן למקומה.
זהירות
יש לשים לב למספר דברים עקרים ביישום השיטה:
- לעיתים יש יותר מתשובה אחת אפשרית בכל אחת מהפעמים בהם שואלים "למה". יש להתייחס לכל אפשרות שעולה, בכל פעם ששואלים "למה", ולמעשה באופן כזה יתקבל עץ סיבות אפשריות ויש לחקור כל אחת מהן כדי לגלות מי מהסיבות היא הגורם האמיתי.
- יש להיזהר מנטיה אישית לפיתרון מסיים. אנשים מפתחים אינטואיציה או נטייה לחשוב לכיוון מסוים ומתוך נטייה זו לראות רק את הכיוון הזה. יש להיות ערים לנטייה אנושית זו ולהתייחס לנתונים בלבד.
- לעיתים יתכן והתשובה שתינתן ל"למה" תהיה שגויה ואנו לא נדע זאת, במקרה כזה הפיתרון יהיה שגוי. לכן כדי למנוע זאת, לאחר שהגעתם לגורם היסוד, יש לשאול עבור כל תשובה שנתתם: איזה הוכחות מוצקות יש שאכן זהו הגורם? האם יתכן שיש עוד אפשרות? האם כדי שהסיבה שמצאתם (בכל שלב) תתקיים/תתרחש צריך לקרות עוד משהו?
- להפסיק את התהליך של שאלת "למה" במקום שאין לנו שליטה עליו. מכאן שאם כדוגמא: אחת התשובות שניתן לבעיה היא שהעובד לא שם לב כי היה מוטרד, הרי שאין לנו מה לעשות עם העובדה שלעיתים אנשים מוטרדים (אלא אם כן העובדים מוטרדים בגין העבודה) אך אנו כן יכולים לבנות מנגנונים שמונעים תקלות כחוסר מתשומת לב
מוטי קומפורטי
