מאמר זה והבא אחריו מציג את הרקע למתודולוגיה הנקראת ניהול רזה. המתודולוגיה מגיעה מבית היוצר של חברת טויוטה ונקראת TOYOTA PRODUCTION SYSTEM (TPS). מי שנתנו את השם "LEAN MANAGEMENT" לשיטה זו היו חוקרים מ MIT, בראשותו של Dr. James Womack, אשר חקרו וכתבו על השיטה בשנות השמונים. הסיבה שהביאה אותם לחקור את השיטה היא שהם מצאו חברה -טיוטה - שפועלת בשוק מסורתי אך אינה פועלת באופן שהיה מסורתי באותה תקופה, במערב, ומגיעה לתוצאות מדהימות. מאז שהמחקר ראה אור טויוטה עברה להיות יצרן המכוניות מספר אחד בעולם.

נהוג לצייר את ה LEAN כמבנה עם יסודות שהם: KAIZEN, HEIJUNKA, STANDART WORK ונתמך על שני עמודים שהם ה JUST IN TIME וה- JIDOKA. כדי שמילים אלה לא ישמעו כמו יפנית (כי זה מה שהם באמת) אזי הינה התרגום:

• קייזן – שיטה בעזרת יוצרים שיפור מתמיד
• HEIJUNKA –איזון של קווי היצור והחלקת הזרימה לעמידה באספקת דרישות הלקוח.
• JIDOKA– פעילויות המובילות למניעת ייצור של יחידות לא תקינות.

לכל אחד מנושאים אלה יוקדש מאמר אחד או יותר.

• מלאי
• שינוע
• ייצור עודף
• עיבוד מיותר
• תנועות מיותרות
• פסילות ומוצרים פגומים
• המתנות ותקלות במכונות

מתודולוגית הניהול הרזה מגדירה כלים ושיטות המביאות לסילוק הבזבוז הנ"ל. השיטות מתבססות על מידע שנאסף בקו הייצור, כלומר, לא על תחושות בטן. הכלים והשיטות הללו מאפשרים לחשוף ליקויים ואת סיבותיהן האמתיות.

המרכיב האנושי בשיטה דורש התייחסות לעובדים בכבוד. לעודדם להציע הצעות. אם טעו לא לצאת נגדם אלא לעבוד יחד במטרה לאתר את הסיבה ולמנוע טעות דומה בעתיד. פיטורים לצורך הורדת עלויות זו אינה גישה מקובלת.

מבחינה פיננסית הבדל בין ניהול רזה לתפיסה המסורתית של חישוב עלויות היא בתובנה שהשוק קובע את המחיר:

באופן מסורתי קבעו את המחיר ע"י תוספת רווח לעלות: עלות + רווח = מחיר

הגישה של טויוטה היא שהמחיר נקבע ע"י השוק והמפעל יכול להשפיע על העלות ומכן ייגזר הרווח: עלות – מחיר = רווח

ואם זו הגישה הרי שחייבים בכל דרך לסלק את הבזבוז מהמפעל וכך להוריד עלויות. וכך קרה שטויוטה התקדמה צעד אחר צעד מאז שנות החמישים והגיע להובלת שוק המכוניות בעולם